האונקולוג ורפואת הסרטן בעידן הדיגיטלי

קורס בן 3 מפגשים 18.9 | 23.10 | 6.11 מלון לאונרדו סיטי טאוור ר”ג

קול קורא!
הקדמה הטכנולוגית וזמינותה לאוכלוסייה הכללית משנה את העולם בכל תחומי החיים. עולם הרפואה גם הוא משנה את פניו בכל הרבדים עם כניסת העידן הדיגיטלי במלוא עוצמתו לחיינו.

הרופא האונקולוג נדרש להתמודד עם השינויים הקיימים והצפויים בשנים הבאות ולהסתגל לעולם שספק אם הוכשר לו במסגרת לימודיו. 
הרפואה הדיגיטלית נוגעת בספקטרום רחב של מגוון התכונות והכישורים של האונקולוג החל מכלים להכשרתו, כלים לקבלת החלטות קליניות בשטח וכ...

קרא עוד >

כרמל קנט

דוקטורנטית במרכז לחקר האינטרנט אוניברסיטת חיפה קרא עוד אודות המרצה >
כרמל קנט

פרופ' אבינועם רכס

רופא בכיר במחלה הנוירולוגית בית החולים הדסה עין כרם ויו"ר לשעבר של הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית קרא עוד אודות המרצה >
פרופ' אבינועם רכס

פרופ' שיזף רפאלי

ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. לשעבר ראש בית הספר לניהול (היום הפקולטה לניהול) באוני' חיפה קרא עוד אודות המרצה >
פרופ' שיזף רפאלי

אורי גורן

מנכ"ל חברת אי-פוכונדר ובלוגר קרא עוד אודות המרצה >
אורי גורן

רנית אהרונוב, PhD

עמית מחקר, למידה חישובית בתחום הבריאות, IBM חיפה קרא עוד אודות המרצה >
רנית אהרונוב, PhD

פרופ' משנה מירי ברק

ראש קבוצת מדע וטכנולוגיות למידה במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון קרא עוד אודות המרצה >
פרופ' משנה מירי ברק

פרופ' מרדכי שני

מייסד מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות קרא עוד אודות המרצה >
פרופ' מרדכי שני

ד"ר רענן ברגר

מזכיר האיגוד האונקולוגי, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי ע"ש שיבא קרא עוד אודות המרצה >
ד

דייב דה-ברונקרט (e-PatientDave)

מוביל את תנועת הרפואה המשתפת והחולים המעורבים בעולם. ניו המפשיר, ארה"ב קרא עוד אודות המרצה >
דייב דה-ברונקרט (e-PatientDave)

רות סוחמי

ראש מדור חיפוש מידע מהספרייה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל-אביב קרא עוד אודות המרצה >
רות סוחמי

תכנית הקורס

יום חמישי 18.9.14
  • 17:00-17:30 התכנסות

  • 17:30-17:35 דברי פתיחה ד"ר רענן ברגר

    מזכיר האיגוד האונקולוגי, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי ע"ש שיבא

  • 17:35-18:15 מחשבות על התפתחות שרותי הבריאות בדור הבא פרופ' מרדכי שני

    מייסד מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

  • 18:15-18:55 אתיקה רפואית בעידן דיגיטלי פרופ' אבינועם רכס

    רופא בכיר במחלה הנירולוגית בית החולים הדסה עין כרם ויו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית.

  • 18:55-19:15 הפסקה

  • 19:15-20:00 מידע רפואי באינטרנט - כלים לאונקולוגים רות סוחמי

    ראש מדור חיפוש מידע מהספרייה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל-אביב

  • 20:00-20:20 עם מה מטפלים בטלפון החכם? אורי גורן

    מנכ"ל חברת אי-פוכונדר ובלוגר

לרשימת ההרצאות המלאה >

לוח הראצות לוח הרצאות

יום חמישי 23.10.14
  • 17:00-17:30 התכנסות

  • 17:30-18:15 אתיקה של מערכות ממוחשבות פרופ' שיזף רפאלי

    ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. לשעבר ראש בית הספר לניהול (היום הפקולטה לניהול) באוני' חיפה.

  • 18:15-18:45 Big Data וסרטן רינת אהרונוב, PhD

    עמית מחקר, למידה חישובית בתחוםה בריאות, IBM חיפה

  • 18:45-19:05 הפסקה

  • 19:05-19:30 חכמת ההמונים ברפואה כרמל קנט

    דוקטורנטית במרכז לחקר האינטרנט אוניברסיטת חיפה

  • 19:30-20:00 אקדמיה להמונים - מיומנויות המאה ה 21- ולמידה בקורסים פתוחים מרובי משתתפים [MOOC] פרופ' משנה מירי ברק

    ראש קבוצת מדע וטכנולוגיות למידה במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון

לרשימת ההרצאות המלאה >

לוח הראצות לוח הרצאות

יום חמישי 6.11.14
  • 17:00-17:30 התכנסות

  • 17:30-18:15 לאן הולך הידע ואיך מודדים מוניטין ברשות חברתיות פרופ' שיזף רפאלי

    ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. לשעבר ראש בית הספר לניהול (היום הפקולטה לניהול) באוני' חיפה.

  • 18:15-19:00 החולה המועצם וההקשר הדיגיטלי - Video Conference דייב דה-ברונקרט (e-PatientDave)

    מוביל את תנועת הרפואה המשתפת והחולים המעורבים בעולם. ניו המפשיר, ארה"ב

  • 19:00-19:20 הפסקה

  • 19:20-20:20 העולם הדיגיטלי כמשנה את אופיו ופעילותו של הרופא פאנל מומחים

  • 20:20-20:30 סיכום ד"ר רענן ברגר

    מזכיר האיגוד האונקולוגי, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי ע"ש שיבא

לרשימת ההרצאות המלאה >

ווב 1.0

מונח זה מתייחס להגדרת התקופה הראשונה של רשת האינטרנט, עת היתה מורכבת מדפים סטטיים המחוברים אחד לשני בהיפרלינקים. ההגדרה המדויקת של ווב 1.0 נמצאת תחת דיון, לרוב ההתייחסות היא לשלב שבו לא היו באתרים תכנים אינטראקטיביים בהם הגולש שיחק תפקיד, וכן באתרים שלרוב היו מוגנים בזכויות יוצרים גם ברמת קוד האתר. השאלה מתי נגמרה תקופת הווב 1.0 והחל השלב הבא הנקרא ווב 2.0 היא עניין מורכב שכן ההתפתחות של ווב 2.0 היתה הדרגתית. בדרך כלל מדובר על תקופה שמגיעה עד שנת 2004-2005.  

ווב 2.0

ווב 2.0 מתייחס לדור השני של שירותי האינטרנט ברשת העולמית. לרוב מדובר בהגעתן של פלטפורמות טכנולוגיות המאפשרות לגולשים להעלות ולשתף מגוון של תכנים - מילוליים, וידאו ותמונות. שיתוף תכנים ומידע היו אמנם גם בראשית האינטרנט באמצעות מייל, אך כאן מדובר בשיתוף מסוג אחר שחלקו פומבי.  מבחינת התפתחות הפלטפורמות הללו, הן החלו ראשית בארגונים, בסוגים שונים של פורטלים וטכנולוגיות אחרות שנועדו לייעל את התקשורת בתוך ארגונים ולדבר בין היחידות בשפה אחידה. בהמשך פרצו הטכנולוגיות הללו גם לרשת האינטרנט בכלל, והם שינוי באופן מהותי את מאזן ייצור התוכן ברשת. לכלים הנכללים בהגדרות של ווב 2.0 ניתן לייחס פלטפורמות של בלוגים, פורומים, רשתות חברתיות, רשתות לשיתוף קבצים, אתרי שיתוף ידע כמו וויקיפדיה ועוד. ההתייחסות לתקופה זו חורגת רק מכך והתוספת של 2.0 הוסף לנושאים רבים וחרג גם לעולם הרפואה, עולם התפיסות הניהוליות ותפיסות שלטוניות בהם יש לשתף ולדבר בין צרכנים באופן כזה שיש להם תפקיד משמעותי בשיח. ישנם גם היבטים טכנולוגיים להגדרות של ווב 2.0 במובן של אפיון השירותים והמוצרים שנכללים בו, אך אלו פחות מהותיים להבנת הרעיון המרכזי של גישה בה האינטרנט הופך לפלטפורמה לשירותים בין אנשים ועבור אנשים, וכן אפשרות שלהם לתרום מידע, תוכן וידיע לשירות ולהיות חלק ממנו.  

ווב 3.0

ווב 3.0 או מה שמכונה "ווב סמנטי", נחשב בעיני רבים התפתחות נוספת של שירותי האינטרנט ושל הרשת עצמה, שיאפשר למכונות לעבד מידע סמנטי שמוטמע בתוך עמודי האינטרנט ולספק על בסיס זה שירותים של הבנת הטקסט. כיום מרבית הטקסט באינטרנט אינו מובנה והרבה פעמים לא מובנה כך שיוכל להיות מעובד באופן יעיל על ידי מחשבים. ווב 3.0 באמצעות הטמעת מידע סמנטי והתפתחות משמעותית ביכולת המחשוב המאפשרת עיבוד של המידע יהפוך את השירותים לחכמים יותר, ולכאלה "המבינים" מה הגולש כותב ורוצה באופן טוב יותר.  המונח שנתבע לתוך הדיון על ידי ממציא האינטרנט טים ברנרס לי, היה חלק מחזון שבו כל מחשב מבין הרבה יתר טוב את השפה והמידע מתוך שינוי טכנולוגי המטמיע בדפים מידע סמנטי וכך יכול לעדכן ולבצע עבורינו פעולות מורכבות הדורשות הבנה. המונח והרעיון נמצאים תחת דיון רחב ומחלוקת לגבי יישימות מחד, אך גם במאמץ גדול להמטעמת הטכנולוגיות הנדרשות ליישומו.  

חוק סרנוף

חוק זה המיוחס לדיוויד סרנוף, אמריקאי ממוצא בלהרוסי, שהיה דמות דומיננטית בתעשיית הרדיו והטלוויזיה בארצות הברית מתחילתה, קובע את הערך של רשתות שהן חד כיווניות -  כגון טלוויזיה ורדיו שהמידע יוצא מנקודה מסוימת ומגיע אל האנשים ללא פידבק. חוק זה קבע כי הערך של רשתות מסוג זה גדל ביחס ישר לכמות המשתמשים בהם. בעצם זהו הבסיס לתפיסת הרייטינג של הטלוויזיה. ככל שיש יותר אנשים שרואים, כך הערך גדל.  

חוק ריד

חוק ריד הוא טענה של דייויד פ. ריד  שגילה כי הערך ברשתות יכול לעלות באופן אקספוננציאלי ברגע שניתן לייצר בתוך הרשת קבוצות משנה. בהסתמך על החוקים של סרנוף ומטקלף הוא הבין כי הערך אינו רק בקשרים מסוג אחד עם משתמשים אחרים ברשת, אלא בכל תת קבוצה נוצרים קשרים נוספים כך שקצב עליית הערך של הרשתות גבוה בהרבה. בעוד מטקלף טען כי ערך הרשת עולה לפי מספר הקשרים הישירים בין משתמשים, קצב גידול הערך של הרשת בעיני ריד קשור למספר הפוטנציאלי של קבוצות/הרכבים שונים ברשת. זהו קצב גידול מהיר ביותר, ויש המבקרים אותו ככזה המגזים בחישוב הערך של רשתות שונות.  

חוק מטקלף

חוק זה קרוי על שמו של רוברט מטקלף, שהוא חוקר, מתמטיקאי, יזם, מדען ועיתונאי אמריקאי, שטען כי ערכה של רשת אינו תלוי רק במספר המשתמשים כמו בחוק סרנוף, אלא במספר הקשרים האפשריים בין אותם משתמשים. על מנת להמחיש, הרי שאם מספר המשתמשים ברשת הוא 4, הרי שמספר הקשרים האפשריים ביניהם הוא 6 קשרים וכן הלאה וכן הלאה. חוק זה, וגם חוק ריד שהוא פיתוח נוסף של חוק זה מהווים שבר בחוק כלכלי ידוע של תפוקה שולית פוחתת, שכן הוספת משתמשים לרשת תמיד יוצרת פעילות נוספת שאינה פוחתת אלא רק גדלה עם הוספת האנשים. זוהי תובנה מהותית לגבי הדרך שבה רשת האינטרנט, והכלכלה המבוססת עליה מתפקדות.  

חוק מור

חוק מור, הוא בעצם תוצאה של תחזית שניתנה על ידי גורדון מור, שהיה מהנדס בחברת אינטל, ובה הוא חוזה את קצב גידול הטרנזיסטורים במעגלים משולבים במחיר מינימלי. לטענתו מספרם יכפיל את עצמו כל 18 עד 24 חודש. בסיס החישוב היה גידול מספרם במעגל משולב אחד מבלי להעלות את עלות הייצור. תחזית זו של מור הצליחה, והוא הוכיח את נכונותה עשור לאחר שניתנה, אך קצב גידול זה נתקל בקשיים בשנים האחרונות והוא צפוי להיעצר, לפחות במעגלים מודפסים כפי שאנו מכירים אותם כיום. מעבר להיותו של חוק מור תחזית ישירה לגידול במספר הטרנזיסטורים, הוא הפך גם לחוק הקשור בגידול המהיר של כוח המחשוב והחדשנות בכלל, והעתידן ריי קורצווייל ניסח על בסיסו חוק נוסף שניבא כי ההתקדמות הטכנולוגיות והאינטליגנציה המלאכותית צומחות בקצב כה מהיר כך שבנקודת זמן אחת בשנת 2045, תתהפך המשוואה וההתקדמות והקידמה יהיו כאלה שבני האדם כבר לא יוכלו להבין אותה, וכוחה של האינטליגנציה המלאכותית תהיה גדולה באופן משמעותי על זו של בני האדם, והם בתורם ייאלצו למזג יכולותיהם ולחזק אותם באמצעים מלאכותיים.

רשת חברתית

רשת חברתית היא בעצם חיבור של מספר אנשים לכדי קבוצה מוגדרת. קבוצות אלו יכולות להיות על בסיס קרבה, גיאוגרפיה, תחומי עניין, או כל מאפיין אחד הגורם לאנשים לרצות להיות חברים בקבוצה. בעוד שרשתות חברתיות קיימות בעולם הפיזי במקומות עבודה, אוניברסיטאות ועוד. הרי שפעילות זו של קבוצות חברתיות הפכה לפופולרית ביותר ברשת האינטרנט. היותה של רשת האינטרנט תשתית אליה מחוברים מיליארדי אנשים המחפשים מידע, היכרות ופעילות הפכה אותה לכלי מהותי בדרך שבה אנשים מתקשרים אחד עם השני וליצירת מגוון של פלטפורמות המאפשרות לאותם אנשים ליצור קשרים וקבוצות. אותן פלטפורמות קרויות רשתות חברתיות, או גם מדיה חברתית. קבוצות ופורומים היו קיימים כמעט מאז החל האינטרנט לפעול, אך פעילות זו הפכה למשמעותית הרבה יותר ברשת עת החל עידן הווב 2.0 ועוד יותר מכך עם הופעת הרשת החברתית פייסבוק שתפסה באופן יחסית מהיר את הבכורה.  מאז הופעתה הראשונה בשנת 2004 הפכה הרשת החברתית פייסבוק לגדולה ברשתות ובה מעל מיליארד משתמשים פעילים בכל העולם. במקביל אליה צמחו עוד רשתות ופעילויות דומות רבות מאוד. המפורסמות שבהן היא לינקדאין שהיא רשת חברתית מקצועית המבקשת לחבר אנשים על בסיס עניין מקצועי, והיא גם הפכה לרשת משמעותית למחפשי עבודה. טוויטר שהיא רשת חברתית המבוססת על הרצון למיידיות עם הודעות המכילות עד 140 תווים בלבד להודעה, וזאת על מנת להתאים למספר התווים שניתן לשלוח בהודעת טקסט בטלפון הסלולרי. אינסטהגרם שהיא רשת חברתית שבבסיסה עומדת היכולת לצלם תמונות ולהפעיל עליהן מגוון של מניפולציות גרפיות לצורך שיפורן. ויש עוד עשרות רשתות חברתיות בנושאים שונים נישתיים יותר או פחות. הרשתות החברתיות פלשו גם לתחום הרפואה וקיימות היום קהילות ורשתות רבות הן של מטופלים וחולים (כמוני), והן של אנשי מקצוע ורופאים (SERMO). האפשרות לחלוק מידע בין מטופלים או אנשי מקצוע וגם חלוקת מידע ביניהם משנה רבות את הדרך שבה אנו מקבלים מידע רפואי ויש אומרים כי זה משנה באופן יסודי את הדרך שבה ניתן הטיפול הרפואי והמידע הרפואי.  

ביג דאטה

ביג דאטה הוא מונח שכמעט מסביר את עצמו, ובכל זאת, מדובר במונח המתייחס לכמות המידע האדירה שמיוצרת היום באופן אלקטרוני. מדי יום אנו מייצרים כמויות מידע עצומות באמצעות המחשבים, מחשבים ניידים, טלפונים חכמים, סנסורים, מכשירי דימות ועוד... כמו המידע הזה המגיע ממקורות שונים בצורות שונות צריך להיות מאוחסן במאגרי מידע שונים. כמויות המידע הגדולות גרמו לקושי בניהול מאגרי מידע אלו בצורות שהתאימו למאגרים קטנים יותר וזאת בשל מאפיינים ייחודיים : נפחם (Volume), מהירות הגעת ועיבוד הנתונים (Velocity), גיוון המידע (Variety).  כיום ישנן טכנולוגיות שונות (אך לא אחת שיודעת לבצע את כל הפעולות) המאפשרות להתמודד עם כמויות המידע הללו הן באחסונם ואחזורם אך גם בניתוח המידע הזה על מנת למצוא תובנות וכיוונים חדשים הן לצרכים רפואיים והן לצרכים אחרים.  האפשרויות לנתח כמויות מידע בזמן אמת ולצרכים מסוימים הופכים לתקווה גדולה ברפואה עת רוצים לבדוק הקשרים של מידע שטרם נבדקו באופן כוללני. בניגוד למחקרים מאוד מוגדרים, ניתוחים שכאלה עשויים להתבצע על מידע מהעולם האמיתי ולמצוא תובנות ותוצאות חדשות. בהרצאתה של רנית אהרונוב נרחיב בנושא.  

e-patient

המונח e-Patient הנו מונח שנקשר בתחילתו אל המושג של חולה אלקטרוני electronic. במובן זה, שאלו הם מטופלים העושים שימוש ברשת האינטרנט ועוד כלים על מנת להתמודד עם מחלתם. לעומת זאת יש לומר שהמונח הוא רחב הרבה יותר, ואמנם לרשת האינטרנט תפקיד חשוב ביכולת של מטופלים להגיע אל מידע ולנהל בעצמם את המחלה, אך המונח אינו מתייחס לאלמנט האלקטרוני. ה-e-Patient הוא חולה מועצם  Empowered המעורב בניהול מחלתו ורוצה להיות שותף בהחלטות לגבי הטיפול בו. הוא עושה שימוש במידע הזמין ברשת ובאמצעים אחרים על מנת לקבל מידע, להבין את מחלתו וללמוד על דרכי הטיפול בה. תנועה זו של חולים צוברת תאוצה בשנים האחרונות והיא חלק מתנועה רחבה יותר שנקראת רפואה משתתפת. זו תנועה הדוגלת בכך שרופאים והמטופלים שלהם צריכים להיות שותפים בטיפול ובהחלטות כאשר כל צד מביא את הידע והיכולות הייחודיים שלו לדיון. תנועה זו מובלת על ידי מטופלים ורופאים יחדיו. חולים ורופאים אלו רוצים להיות שותפים גם בשקיפות של התיק הרפואי באופן מלא, כולל תרשומות רופאים, להיות מעורבים בעיצוב מערכת הבריאות, מחקרים, ונושאים נוספים, זאת מתוך הבנה שהמטופלים הם מרכז מערכת הבריאות ולרצונותיהם ותובנותיהם יש תפקיד חשוב בתיקון מערכת הבריאות. ב-2007 כתבו מובילי את התנועה את המניפסט של ה-e-Patient וזהו מסמך ארוך ומפורט הזמין חינם להורדה בלינק הזה.  

מחשוב לביש

בשל האפשרות כיום למזער את הסנסורים ואת המחשוב לגדלים קטנים ביותר, החל הרעיון של מחשבים אותם אנו נושאים על גופניו 24 שעות ביום להפוך לרעיון בר ביצוע וכיום יש יוזמות רבות בתחום. באנגלית נקרא תחום זה wearables. ברמה הבסיסית מחשוב לביש הוא למשל הצמידים השונים שפותחו בשנים האחרונות המאפשרים באופן פשוט מדידה רציפה של דופק, צעדים, איכות שינה ועוד. אך כאן זה לא מסתיים, מחשוב לביש הפך גם לטכנולוגיה באמצעותה ניתן היום להטמיע סנסורים בתוך הבדים של בגדינו ויש כיום בפיתוח חולצות המודדות א.ק.ג 12 לידים, או חזיה המודדת את חום השדיים באופן רציף על מנת לאתר שינויים העלולים להצביע על דלקת ואיתור מוקדם של סרטן שד. בנוסף לכך מפותחים בעולם סנסורים רבים שיוכלו לתת אינדיקציות רבות ביותר על מצב האדם באופן רציף ולשדר זאת באופן סלולרי לתיקו הרפואי. מהפכה זו נמצא היום בתחילתה אך מתקדמת באופן מהיר ביותר. 

חכמת ההמונים

חכמת ההמונים הינו מונח המתאר תהליך בו משקללים את תשובותיהם של המון אנשים לשאלה ספציפית כך שהתובנה הקולקטיבית שלהם טובה או יעילה יותר מזו של המומחה לבד. תהליך זה הוא ותיק ביותר, ובעצם על בסיס רעיון זה בנויה שיטת המשטר הדמוקרטית. עם זאת ככלי ארגוני ובכלל בעת המודרנית הוא עלה לכותרות בעקבות ספרו של ג'יימס סורביצקי שנקרא The wisdom of Crowds. בנוסף רשת האינטרנט אפשרה לתהליכים שכאלה להתרחש באופן הרבה יותר פשוט מבחינה לוגיסטית, והיום כמעט כל אחד יכול לשאול המון אנשים שאלות ולקבל תשובות. מודלים שונים של חוכמת ההמונים עומדים בבסיס כמה משירותי האינטנרט או הטלפון הסלולרי הפופלריים ביותר - ויקיפדיה, ווייז ואפילו גוגל שלומד מהחיפושים ומה אנשים עושים עם התוצאות על מנת לשכלל את התוצאות למחפש הבא מבחינת איכותן. מונח זה מתחבר באופן מממשי לרשתות החברתיות, שם לכל אחד יש מספר רב של חברים, או שהתוכן חשוף להרבה אנשים שיכולים להשיא עצה או תובנה. צורה זו של פעילות מתרחשת גם ברשתות חברתיות של רופאים, עת הם נעזרים האחד בשני לצורך פתרון בעיות. בנוסף כלים נוספים המאפשרים לאנשים רבים להתמודד עם בעיה יצרו פריצות דרך מרשימות. כך למשל משחק המאפשר לדמות קיפול חלבונים שנקרא Foldit אפשר למדענים לפתור בעיות משמעותיות במידול של חלבונים שלא הצליחו לבצע בצורות אחרות במשך עשרות שנים. עם זאת חוכמת ההמונים עלולה גם להשתבש ואז נקראת התופעה "טפשות העדר", כמו למשל בחירות דמוקרטיות שמעלות לשלטון דיקטטור. ג'יימס סורוביצקי הניח 4 תנאים על מנת שחוכמת ההמונים תוכל לפעול כראוי: 1. גיוון - צריכות להישמע תשובות מגוונות על מנת להרכיב חלקים שונים מהתשובה ולייצר דיון. 2. מבוזר - אנשים צריכים לענות ללא מורא מסמכות או תחושה שהם מחויבים לתשובה מסוימת. אחרת אנשים יענו אותו דבר או תשובה מוכתבת. 3. שקלול - צריכה להיות דרך לשקלל את התשובות לכדי תובנה קולטיבית ברורה. 4. עצמאות מחשבתית - אם אנשים נמצאים תחת שטיפת מוח, או לחץ חברתי משמעותי הם עלולים להטות את התשובה. זהו תחום מרתק עם השלכות שונות לעולם המדע, הרפואה ועוד. תרחיב בנושא כרמל קנט בהרצאתה.  

Health 2.0

זהו מושג שצמח והתעצב באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, דיי במקביל למונח ווב 2.0 והמשמעות שלו היא שימוש בכלים שחלקם נולדו עם ווב 2.0 וחלק עוד באמצע שנות ה-90 עם הכנסתם של כלים מחשוביים לעולם הבריאות. כלומר השימוש ברשתות חברתיות, תוכנות, כלים טכנולוגיים וכלי תוכן על מנת לחלוק מידע רפואי או לשפר את השירותים הרפואיים השונים.  מעצם השימוש בכלים אלו נולד אותו 2.0 על מנת לייחס זאת לעולם הרשת. המובילים של התחום מאמינים כי הכנסת טכנולוגיות מידע, ודמוקרטיזציה של המידע הרפואי יכולים להביא לשיפור משמעותי בשירותי הבריאות ובבריאות הציבור.  מאז החל השימוש במונח נולדו מונחים אחרים בתחום כגון Digital Health, Connected Health ועוד... אך כולם מכוונים להטמעה של טכנולוגיות חדשות מרשת האינטרנט ומטכנולוגיות מידע בכלל לתוך עולם הרפואה על מנת לשפר אותה.  

mHealth/eHealth

שני מונחים אלו מתייחסים אף הם להכנסת טכנולוגיות מתקדמות לעולם הרפואה, בצד מתן השירותים, הטיפול ועוד.  mHealth - מתייחס לכניסה של טכנולוגיות ניידות וטלפונים חכמים (M=Mobile) או טאבלטים ככלים המאפשרים טיפול, הנחיה, עידוד ושיפור הבריאות במגוון דרכים. החל מאפליקציות של מידע הזמינות כעת מכל מקום, כלים טיפוליים שניתן להשתמש בהם באופן פשוט ונייד כגון מדידת א.ק.ג עם טלפון נייד, או אולטראסאונד המתחבר לכל טלפון חכם. שירותים אלה זוכים לפריחה ככל שהשימוש בטלפונים חכמים הופך נפוץ יותר, אך עד היום עיקר ההצלחה הטיפולי, של כלים אלו התרחש דווקא במדינות עולם שלישי שם ההכרח לטיפול מרחוק והאפשרות של טלפון חכם או נייד לעבוד על סוללה ממש שינו את היכולת לספק שירותי רפואה במקומות נידחים. eHealth -כמו במונח העליון כאן מדובר על הכנסה של כלים אלקטרוניים וטכנולוגיות מידע לרפואה (e=Electronic), אך פה מדובר יותר על מערכות תשתיתיות של בתי החולים ושירותי הרפואה כגון תיק רפואי ממוחשב, מערכות ניהול מידע של בית החולים, לוגיסטיקה, וכן אפשרויות שונות למתן טיפולים ומידע בצורה אלקטרונית.  במידה מסוימת קיימת כיום חפיפה בין הנושאים השונים, אך ההיכרות עם מגוון המושגים מאפשרת חיפוש יעיל יותר של מידע בתחום.  

Quatified self

מונח זה המתרגם ל"כימות עצמי" מתייחס לאנשים המשתמשים במחשוב לביש, סנסורים וכלים נוספים על מנת לאגור מידע אודות עצמם, ההרגלים שלהם, מדדי החיים השונים שלהם באופן רציף ומלא. תנועה זו שיש המייחסים את שורשיה כבר לשנות ה-70 מייצגת טרנד שהולך וגובר ככל שהזמינות של הטכנולוגיות המתעדות גדל. שמירת כל המידע אודות פעילות הדגוף מאפשרת לאנשים אלו להציג מידע רב ולנתחו על מנת לדעת מתי משהו אצל אינו כפי שהוא אמור להיות, ובכך לאתר מהר יותר בעיות בריאותיות, ולמנוע התפרצות של מחלה כבר בתחליתה. עם זאת שימוש בכימות עצמי שכזה משמש גם למחקר בתחום החינוך, שיפור יעילות בעבודה ועוד... ניתן לתת דוגמה לאיסוף נתונים שכזה בתחום הבריאות, הנפוץ בעיקר בקרב חולי הסוכרת המתעדים כמה פעמים ביום לפחות את רמות הסוכר שלהם על מנת לראות שהם מאוזנים. כיום עם הגעתם של מדי סוכר רציפים, כמות הנתונים גדלה ויש צורך בשיטות מתקדמות על מנת להבין ולפצח את המידע. כמות המידע הנאסף על ידי אנשים שכאלו רק הולך וגדל ככל שיש יותר ויותר סנסורים, ומצרפים לכך גם את המידע הגנטי של אנשים ועוד. פעמים רבות למידע הרציף הזה עדיין אין משמעות עבור הרופאים, אך רבים מנסים כיום להשתמש בשיטות ניתוח חדשניות על מנת למצוא כיצד ניתן יהיה לנצל מעקב זה לצורך שיפור הבריאות.  

אפליקציה

האפליקציה במובנה הנפוץ כיום, חדרה לחיינו עם כניסתם של האייפוד והאייפון לחיינו. הרעיון מאחורי המכשירים הללו, בניגוד למה שהיה נהוג עד אותו יום, הוא שהטלפון מספק מגוון יכולות טכנולוגיות, אך הוא פתוח לקבל תוכנות שיפעלו על המערכת באופן עצמאי ויתנו מגוון של שירותים, שאינם בפיתוח חברת הטלפונים. קרי הטלפון הופך לא רק למכשיר אלא לפלטפורמה לפעילות טכנולוגית. ההפרדה הזו בין התוכנה לחומרה, והפיכת הטלפון לפלטפורמה, הדומה בעיקרה למחשב, פתחה שצף קצף של מיליוני אפלקציות  (תוכנות עבור הטלפון החכם) המנצלות מגוון יכולות וחיישנים הקיימים בטלפון לצרכים שרק הדמיון הוא הגבול שלהם. כיום בחנויות האפליקציות השונות של הטלפונים החכמים יש מיליוני אפליקציות, מהן לפחות כ-30,000 עוסקות בתחום הבריאות והרפואה. זהו מספר אדיר של תוכנות, אך רובן ככולן אינן נבדקות על ידי הרשויות הרגולטוריות לצורך אימות שמה שהן מבטיחות אכן מתקיים. הרשויות עדיין מתמודדות עם השינוי האדיר הזה בעולם הרפואה והמכשור הרפואי ובחודשים האחרונים החלו לצאת הנחיות שונות על רגולציה של רשויות הבריאות כגון ה-FDA בנושא. במקביל לכך נראה שרופאים רבים החלו למצוא באפליקציות שימוש והם רושמים אותם עבור המטופלים שלהם כתוסף לטיפולים אחרים. באנגליה למשל שירותי הבריאות יצרו אתר עם אפליקציות שמומלץ להציע למטופלים כהשלמה לטיפול תרופתי במחלות ובכלל. ככלל בסקרים שנערכים רופאים ומטופלים מראים יחס חיובי לשימוש ולרישום של אפליקציות לצורך סיוע רפואי. בנוסף רופאים רבים משתמשים באפליקציות ככלי המסייע בידם בעת הטיפול והאבחון של מטופלים.  

טלרפואה

טלהרפואה, זהו מושג כללי המדבר על האפשרות לטפל ולעקוב אחר הבריאות של אנשים מרחוק, קרי שהרופא והחולה אינם נמצאים באותו חדר. זהו אינו מושג חדש וישנם שירותי טלרפואה, בעיקר בתחום הקרדיולוגיה הקיימים מזה עשרות שנים. עם זאת תחום הטלרפואה, הגם שתמיד סומן כבעל פוטנציטל משמעותי, אף פעם לא הפך לתחום מרכזי ברפואה, אך בשנים האחרונות בשל ההתפתחות הטכנולוגית והשיפור ביכולת לעקוב ולמדוד מדדים רפואיים מרחוק, יחד עם הלחצים של מחסור בכוח אדם רפואי ונגישות לשירותי רפואה הוא מתפתח באופן משמעותי. כבר כיום קיימים ברשת שירותים לטלהפסיכיאטריה, טלרפאה בתחום הקרדיולוגיה, הרדיולוגיה, ואף רפואה כללית. שינויים בחקיקה במדינות שונות מאפשרים טיפול רפואי מרחוק, ויזמות טכנולוגית פיתחה פלטפורמות משופרות המאפשרות שיחה רפואית המבוססת על התיק הרפואי של החולה עם רופא לבחירתו. לאור כל זאת צופים מומחים כי תחום הטלרפואה יתפוס נתח הולך וגדל ברפואה, וישתלב עם תחומים אחרים כמו ררפואה באמצעות הטלפון הנייד ועוד.  

סייברכונדריה

זהו מושג יחסית חדש, שהועלה לראשונה ככל הנראה ב-1997, אך המחקר הראשון המסודר בנושא נערך במעבדות מייקרוסופט בשנת 2008. האבחנה מתייחסת לעליה בחרדה ובלבול והחמרה של סימפטומים רפואיים בעקבות מידע וחיפוש שנעשה ברשת באינטרנט. במדריך האחרון DSM-V  לא הפך המונח לאבחנה עצמאית  אלא חלק מסל אבחנות שנקרא  hypochondriasis.  הסובלים מהתסמונת נוטים לחיפוש אינטנסיבי של מידע בריאותי המגביר מצידו את החרדה מאבחנות רפואיות וסימפטומים שונים, ועלו להפוך לחרדה סימפטומטית בעצמה. אין כיום נתונים ברורים המבדילים בין ההיעראות של סייברכונדריה והיפוכונדריה.   

Social Network analysis

שיטת מחקר סוציולוגית המנסה לנתח את ההשפעות של אנשים על חבריהם במסגרת קשרי הגומלין בתוך רשתות וקשרים בעולם האמיתי. זוהי גישה סוציולוגית השואבת את יסודותיה גם מתיאוריות סוציולוגיות ותיקות, אך גם מתיאוריות רשתות חדשות הלקוחות מעולם הפיזיקה. בשנים האחרונות ניתוח היחסים במסגרת תיאוריית רשתות תפסה תאוצה רבה, והשימוש בכלים של ניתוח רשתות חברתיות גלש גם לתחומי הכלכלה, הביולוגיה, הבריאות, מחקר תקשורת כן מחקרי צרכנים. בתחום זה מנסים לבדוק כיצד מבנה הרשתות משפיע, ומיהו המשפיען בתוך הרשת שמייצר השפעה ומעבר של מידע ועוד. מדובר שיטה המאפשרת גם ניתוח של רשתות וירטואליות ומכיוון שתחום הרשתות החברתיות פורח כך גם הניסיון לנתח באמצעות כלים אלו.  אחד החוקרים הבולטים בתחום הוא ניקולס כריסטקיס שמחקרו מצא קשר בין הרשת החברתית בה אנחנו נמצאים לבין הנטיה להשמנה, ובכך הסיק כי השמנה היא עניין חברתי "מדבק". מחקרו זה עורר גם ביקורת, בטענה כי זו אינה השפעה, אלא דומות, קרי העובדה שאנשים נוטים להיות חברים של אנשים הדומים להם.  

Machine learning

Machine Learning או למידה חישובית הנו מושג גג לשיטות ניתוח שהחלה בניסיונות לייצור של אינטליגנציה מלאכותית, והפכה לאחת היכולות המתפתחות בתחום המחשוב. למידה חישובית נמצאת בהרבה פעילויות בתחומים רבים החל מביולוגיה, וכלה בבפעילות של רובוטים ועוד. בתחום זה עושים שימוש באלגוריתמים שונים על מנת לפענח ולהפוך מידע לכזה שמאפשר מציאת טרנדים, תובנות ועוד. אחד השימושים בזה נמצא גם ברפואה ומציאת תובנות שונות מתוך המידע. שימושים נוספים נמצאים כמעט בכל תחום בחיינו, כמו למשל קריאת המיקוד ממעטפות ועוד. הכוח המחשובי וההתקדמות בתחום זה מאפשרים לפצח כמויות מידע הולכות וגדלות בצורה חדשנית וממוחשבת. מדובר בתחום מתמטי מורכב המשתמש בשיטות שונות החל משיטות סטטיסטיות, וכן שימוש בתיאוריות למידה, למידה של מחשבים תחת פיקוח וללא פיקוח ועוד.  

ווטסון

ווטסון הוא שם של מחשב ותוכנה הפועלים בדרך של מחשוב קוגניטיבי. ווטסון החל את פרסומו הגדול עת הצליח לנצח בשעשועון הטריוויה האמריקאי Jeopardy!. לאחר מכן החלו יישומים שלו להיכנס לעולם הרפואה בשל יכולת הלימוד והניתוח של מידע רב. ווטסון מסוגל להציע תשובות לשאלות קליניות בהתבסס על מידע הלקוח מתוך תיקים רפואיים ומידע רפואי נוסף המוזן אליו. צורת הפעולה של ווטסון דומה יותר לצורת החשיבה האנושית, הוא מסוגל להבין שפה אנושית טבעית, כמו כן הוא מסוגל ליצר היפותיזות ותשובות על בסיס המידע שהוא מבין. יש ביכולותו ללמוד מידע חדש וככל שהוא מוזן בעוד מידע הוא הופך חכם יותר. בתחום זה תרחיב רנית אהרונוב מחברת IBM שפיתחה את המחשב/תוכנה.

מחשוב ענן

מונח זה מתייחס ליכולת הקיימת היום לשמור ולהפעיל תוכנות ומידע באמצעות שרתים הנמצאים רחוק מנקודת הקצה תוך שימוש ברשת האינטרנט. כלומר במקום למשל להתקין את תוכנת האופיס על המחשב האישי, ניתן להשתמש בתוכנת אופיס הנמצאת על ענן מרוחק ולעשות דרכה את הפעולות הנדרשות מכל מחשב או מכשיר המחובר לאינטרנט. כלים אלו הנסמכים על יכולת החיבוריות הגבוהה ומהירות תעבורה גבוהה מאפשרים להוזיל את נקודות הקצה ולייצר זמינות מכל נקודה של מידע ויכולות עיבוד. היכולות של חוות השרתים השונות לספק כוח מחשוב עולה מאפשרות גם לשלם עבור השימוש בפועל ואין צורך לרכוש את התוכנה. במובן זה ניתן לקנות את החלב מבלי לרכוש את הפרה. תחום זה של מחשוב ענן הולך ותופס תאוצה ויש לו משמעות גם בעולם הרפואה, כאשר מידע רפואי יוכל להיות נגיש יותר מכל מקום, וניתן יהיה לבצע אנליזות במהירות גבוהה יותר מבלי צורך להשקיע במשאבי מחשוב קיימים. גם המחשב ווטסון יעבור בעתיד לעבוד בענן וכך יהיה זמין ליותר מרכזים רפואיים ברחבי העולם על מנת שיוכלו ליהנות מיכולת הלימוד הגבוהה שלו.  

HIPAA

HIPAA הם ראשי התיבות של החוק האמריקאי הנקרא  The Health Insurance Portability and Accountability Act  והוא  מתייחס לתקנים המחייבים בארצות הברית לגבי שמירת סודיות של מידע רפואי במערכות ממוחשבות. כידוע הצורך לשמור על מידע רפואי חסוי הנו אחד האתגרים המשמעותיים של ארגוני הבריאות בעידן בו זמינות המידע היא עניין לא פחות חשוב.  על כן נבנו בארצות הברית תקנים ברורים על הדרכים בהם יש לבנות מערכות מידע העוסקות במידע רפואי על מנת לשמור על הפרטיות והסודיות של המידע. כך למשל שימוש באי מייל ובו מועבר מידע רפואי אינו עומד בתקנות אלו. מכיוון שאין הרבה תקנים בעולם בתחום שמירת סודיות של מידע רפואי מקובל התקן האמריקאי כסוג של סטנדרט גם במקומות אחרים בעולם.  

להרשמה לקורס - לחץ כאן